-
עו"ד דניאל מורוז פנה ללשכת עורכי הדים בקשה להצטרף כ"כידיד בימ"ש" בהליך שעוסק בקשייהם של עורכי דין - עולים חדשים, המתקשים להיקלט במשרות משפטיות במשרדי ממשלה בשל היותם עולים חדשים.
עו"ד מורוז הינו עולה חדש המנסה לאורך תקופה ארוכה להתמודד על משרות במשרדי ממשלה ללא הצלחה, עקב היותו עולה חדש.
עו"ד מורוז מבסס את טענותיו על בסיס סעיף 15א.(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- 1959 – ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה ולפיו יש לתת ביטוי הולם בקרב העובדים בשירות המדינה ולדאוג לייצוג הולם של שני המינים העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידות הסמך, לרבות האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים.
כמו כן, סעיף 15א(ב) קובע כי "הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע"
בעתירה שבנדון מבקשים שבית המשפט הנכבד יורה למשיבות לבוא וליתן טעם מדוע נמנעו מלקבוע יעד ממשלתי לייצוג הולם עבור עולים חדשים בהתאם לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט 1959 (להלן: החוק או חוק המינויים) ומחייב את המשיבות לקבוע, ללא דיחוי, יעד ממשלתי אשר לא נופל משיעורם של העולים החדשים באוכלוסייה.
יצוין כי עו"ד מורוז הגיש תלונה על נציבות שירות המדינה (להלן: "נש"ם") במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ותלונתו נמצאה מוצדקת.
נש"ם מסרה כי במסגרת עבודת מטה גובשה הצעה שתובא לאישור הממשלה שבה יקבע יעד כמותי (הצעת מחליטים) אך הטיפול בטיוטה זו טרם הסתיים. משרד מבקר המדינה הודיע לנש"ם כי עליה לפעול בכל דרך כדי לקדם הצעת מחליטים לצורך קביעת יעד כמותי וביקשו מהנש"ם שתעדכן אותם על ההתפתחויות בנושא. משרד מבקר המדינה ציין כי התנאי לקידום הסוגיה היא כינונה של ממשלה (שהוקמה מזה כחודש) וכי הם גם יוסיפו לעקוב אחר ההתפתחויות.
מהתגובה המקדמית של המשיבות לעתירה (להלן: התגובה) עולה כי הן אינן חולקות על הצורך בקביעת יעד ממשלתי כנדרש בחוק המינויים, אלא שהן סבורות שניתן להסתפק בהתחייבות כללית כי הדבר ייעשה בעתיד ולפיכך יש לדחות את העתירה. הלשכה סבורה שאין בתגובת המשיבות כדי להביא לדחיית העתירה, וכי לא לחינם נמנעו המשיבות מהצגת נתונים מספריים בתגובתן והסתפקו באמירות כלליות.
-
הלשכה מבקשת לציין כבר בפתח הדברים עניין אחד שלדעתה מן הראוי שיעמוד לעיני בית המשפט הנכבד בעת הדיון בעתירה:
סעיף 15א(א) לחוק המינויים קובע הוראות בדבר ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה לשש קבוצות: 1. נשים ("בני שני המינים"); 2. אנשים עם מוגבלות; 3. בני האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית; 4. מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה; 5. בני האוכלוסייה החרדית ו-6. עולים חדשים. וסעיף 15א(ב) קובע כי "הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע" (כל ההדגשות בבקשה הוספו – י.ע.).
-
שני עניינים מייחדים את אוכלוסיית העולים חדשים לעניין החוק: האחד, היא הקבוצה היחידה מבין שש הקבוצות שלא נקבע לגביה יעד לייצוג הולם; השני, היא הקבוצה היחידה מבין השש, שהחברות בה תלוית זמן.
בסעיף 15א(ט) מוגדרת הקבוצה כך: "'עולה חדש' - מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו".
כלומר, אם בעת שהתיקון לחוק התקבל ב-22.12.2016 הוא חל על כל מי שעלה לישראל כבגיר מ-23.12.2004 והלאה, נכון להיום הוא חל רק על מי שעלו כבגירים מ-18.1.2010!
במהלך חמש השנים 2009-2005 עלו לישראל 63,696 עולים בגירים, בגילי כוח העבודה, אשר החוק היה אמור לחול עליהם אלא שהם כבר לא נחשבים כ"עולים חדשים" לעניין החוק, מכיוון שהמשיבות לא עשו את שהחוק הטיל עליהן.
בכל יום שחולף בו טרם נקבע יעד לייצוג הולם לעולים חדשים, עוד ועוד עולים חדשים שעלו כבוגרים, מפסיקים להיות כלולים בקבוצה. בשנת 2010 עלו לישראל כ-13,000 עולים בגירים אשר החוק אמור לחול עליהם. אם לא ייקבע יעד לייצוג הולם גם בשנת 2021, גם 13,000 עולים אלו כבר לא יחשבו "עולים חדשים" לעניין החוק. לפיכך, יש חשיבות רבה לקביעת יעד לייצוג הולם מוקדם ככל הניתן.
הלשכה סבורה כי היא מחויבת להביע את עמדתה בהליך דנא הן מכוח מחויבותה לפעול להגנה על שלטון החוק במקום שבו אין מחלוקת שהחוק לא מקוים, הן מכוח מחויבותה להגן על חברי הלשכה שרבים מהם, ובהם העותר, הם עולים חדשים.
להרחבה ניתן לקרוא:
-
-