לאור כך שבשנים האחרונות התקבלו מס’ תלונות מוצדקות על שימוש לרעה של עמותות בגביית כספים בסכומים מעל ומעבר לעלות בפועל, החליטה הוועדה לשנות את מדיניותה ולבטל את האפשרות שניתנה לגביית כספים עבור השירות המשפטי.
חברות וחברים יקרים,
הוועדה נדרשה למס' פניות לפיהן עמותה למתן שירותים משפטיים מציגה את פעילותה כעמותה ללא רווח, שעה שבפועל היא מפיקה רווחים ממתן השירותים המשפטיים, זאת "על גבם" של עורכי הדין אשר מספקים את שירותיהם בהתנדבות בעמותה. לאור כך, נתבקשנו לבחון האם יש מקום לשנות את מדיניות הועדה כפי שנקבעה באת/242/18 המאפשרת לגבות תשלום סמלי עבור השירותים המשפטיים, באופן שיאסור על גביית תשלום כאמור.
סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 – איסור שותפות:
"עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו."
כאמור, בעבר ניתנה החלטה מס' 242/18 [גיליון מס' 67, מאי 2019 – "עמותה רשאית לגבות עלות סמלית בגין ייעוץ משפטי בבית הלקוח"] המאפשרת לעמותה לגבות תשלום סמלי עד לסך 180 ₪ בגין ביקורי בית במסגרת השירות ההתנדבותי שנותנים עורכי הדין.
החלטת הוועדה הייתה כי אין מניעה אתית לגבות תשלום סמלי לפקודת העמותה בגין ביקורי בית. כמובן, שעל עורכי הדין המתנדבים בעמותה ונותני שירות מטעמה להקפיד לעמוד בכללי האתיקה והחלטות ועדת האתיקה הרלוונטיות, לרבות בכל הנוגע לפרסומי העמותה.
לאור כך שבשנים האחרונות התקבלו מס' תלונות מוצדקות על שימוש לרעה של עמותות בגביית כספים בסכומים מעל ומעבר לעלות בפועל, ואף נמסר כי עלויות ביקורי הבית אינה מוטלת כלל על העמותה, שכן היא אינה משלמת לעוה"ד המתנדבים כלל בגין פגישות אלו, החליטה הוועדה לשנות את מדיניותה ולבטל את האפשרות שניתנה לגביית כספים עבור השירות המשפטי, ועל כן, החלטה את/242/18 בטלה ויובהר כי לעורך דין מותר להתנדב בעמותה ובלבד שהעמותה אינה גובה תשלום עבור שירותיה המשפטיים.
מנחם מושקוביץ,
יו"ר ועדת האתיקה הארצית
לשכת עורכי הדין