עמדת ועדת האתיקה הארצית היא שהדבר מעורר חשש לפגיעה בשיקול דעת שממלא חבר בגוף השיפוטי או המעין שיפוטי וחשש להשפעה לא הוגנת כאשר הוא נדרש לאותם נושאים כמייצג באופן פרטי. בעניין זה, מפנה הוועדה גם לכלל 3 לכללי לשכת עוה"ד (חברי גופים נבחרים או ממונים) התשכ"ט-1969.
ייצוג של נאשמים בדין משמעתי – מחוזי או ארצי - על ידי חבר בית דין במחוז אחר מעורר סוגיה של ניגוד עניינים במישור המנהלי וסוגיה אתית.
עמדת הוועדה היא שהדבר מעורר חשש לפגיעה בשיקול דעת שממלא חבר בגוף השיפוטי או המעין שיפוטי וחשש להשפעה לא הוגנת כאשר הוא נדרש לאותם נושאים כמייצג באופן פרטי. בעניין זה, מפנה הוועדה גם לכלל 3 לכללי לשכת עוה"ד (חברי גופים נבחרים או ממונים) התשכ"ט-1969.
עמדת ועדת האתיקה הארצית היא שחבריה אינם יכולים לייצג נאשמים בכל הליך משמעתי, כל עוד הם משמשים כחברים בוועדה. הוועדה סברה, שתפיסה זו צריכה לחול גם על חברי בתי הדין.
הוועדה פנתה ליו"ר בית הדין המשמעתי הארצי, עו"ד ציון אמיר, אשר הביע הסכמה עם עמדה זו. לפיכך, מובהר בזאת, כי חברי בית הדין המשמעתי של הלשכה לא יוכלו לשמש כסנגורים בפני בית דין זה, גם לא במחוז אחר.