טכנולוגית הבינה המלאכותית מצויה בהתפתחות נרחבת ומסיבית ובכלל זאת התפתחות כלים ייעודים לעורכי דין, ומוצע להשתמש בה באופן זהיר תוך התעדכנות מתמדת בחולשות ובחוזקות של טכנולוגיות אלו בכלל, ובסוגיות אתיות העלולות להתעורר מעצם השימוש בהן בפרט.
חברות וחברים יקרים,
נוכח ההתקדמות המשמעותית בפיתוח פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית בארץ ובעולם, וכן לנוכח השקת פלטפורמת ChatGpt אשר עוררה עניין עולמי חסר תקדים וכן הביאה להגברת המודעות והנגישות לכלים מבוססים בינה מלאכותית מסוג LLM (Large Language Model), ועדת האתיקה הארצית החליטה לגלות דעתה בגילוי דעת מקדים וראשוני המובא לפניכם באשר לשימוש עורך הדין באמצעים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית בעבודתו.
טכנולוגית הבינה המלאכותית מצויה בהתפתחות נרחבת ומסיבית ובכלל זאת התפתחות כלים ייעודים לעורכי דין, ומוצע להשתמש בה באופן זהיר תוך התעדכנות מתמדת בחולשות ובחוזקות של טכנולוגיות אלו בכלל, ובסוגיות אתיות העלולות להתעורר מעצם השימוש בהן בפרט.
גילוי הדעת יתמקד בחשיפות האתיות האפשריות של עורכי הדין בשל שימוש בפלטפורמות אלה (כגון הסתמכות על פלט שעשוי להיראות מהימן ומקצועי ובפועל הוא מכיל מידע שגוי ולא נכון, המקים חשש להפרת חובת הנאמנות והמסירות של עוה"ד ללקוחו; וכן חשש מדליפת מידע סודי/ אישי עקב שימוש במידע של הלקוח, העלול לגרום להפרת חובת הסודיות על ידי עורך הדין) וזאת לצד היתרונות שכלים אלו מקנים במגוון סיטואציות. יצוין כי חששות אלו קיימים גם בשימוש במערכות סגורות פנים משרדיות המבוססות בינה מלאכותית.
עוד סבורה הוועדה כי יש לקבל את הסכמת הלקוח מראש לשימוש בתוכנות מבוססות בינה מלאכותית "פתוחות", כמפורט בגילוי הדעת.
על כן, נכון יהיה שעורך דין העושה שימוש בפלטפורמת בינה מלאכותית יבין לעומק את אופן פעולתה, יכולותיה, המגבלות והסיכונים הפוטנציאליים שבה, והכל בכפוף לעקרונות וכללי האתיקה המחייבים עורכי דין בישראל.
אנו ממליצים בחום לעיין בגילוי הדעת המלא והמקיף.
ועדת האתיקה הארצית רוצה להודות לחברי ועדת ההיגוי אשר שקדו על גילוי דעת מקצועי זה.
לגילוי הדעת המלא לחצו כאן
מנחם מושקוביץ,
יו"ר ועדת האתיקה הארצית
לשכת עורכי הדין