לשכת עורכי הדין בישראל הוקמה בשנת 1961 כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים בבחירות דמוקרטיות, ע"י כלל עורכי הדין, על-פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961, על מנת שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין. הלשכה היא תאגיד והיא עומדת לביקורת מבקר המדינה.
הלשכה הסטטוטורית קמה בשנת 1961, לאחר דיונים מקיפים שנמשכו 12 שנים. המחוקק הישראלי מצא לראוי לשנות את המצב שהיה לפני קום המדינה לפיו פעלה הסתדרות עורכי דין וולנטרית לצד מועצה ממונה מטעם השלטון המנדטורי, וניהול ענייני המקצוע הועבר למוסדות נבחרים על הלשכה. עם הקמתה, איחדה הלשכה במסגרת פעילותה את תפקידיהם של שני הגופים: המועצה המשפטית (1938) והסתדרות עורכי הדין בישראל. הכנסת קבעה בשנת תשכ"ח כי מקום מושבה של הלשכה יהיה ירושלים.
הסיבות העיקריות לחקיקת חוק מיוחד לארגון עורכי הדין בישראל:
הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקק והרשות השופטת.
הכרה בכך שבמדינה עם תפישה משפטית, ביטחונית וכלכלית שבה מוקנות לממשלה, דרך קבע, מטעמים ברורים, סמכויות חקיקה לשעת חירום, העלולות להגביל בכל רגע את זכויות הפרט ולשנות כל חוק, חשובה עצמאותה של לשכת עורכי הדין על מנת שתעמוד על המשמר ותהווה מגן לפרט.
הכרה בצורך לאפשר לציבור עורכי הדין להשתתף בניהול המקצוע על ידי הליך של בחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות ארציות ומחוזיות שבעקבותיהן ייבחרו נציגיו ותתאפשר השתתפות אלפי עורכי דין בוועדות השונות. בשנות החמישים התברר, כי הרכב המועצה הממונה גרם למשבר חמור בין הסתדרות עורכי הדין לבין משרד המשפטים שמצא פתרונו הזמני בתיווכו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן.
הניסיון כפי שנלמד מאז שנת 1938, עת נחקקו פקודת עורכי הדין ופקודת המועצה המשפטית, הורה כי קיומה של לשכת עורכי הדין וולנטרית לחוד ומועצה משפטית ממונה לחוד, הוא לקוי. המחוקק מצא לשנות מצב זה בחקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961 במגמה לבטל את הכפילות של שני גופים העוסקים באותם נושאים, באותם עניינים ובאותם אנשים, כאשר האחד מעורה בנושאים ופעיל בהם והשני מתכנס לשם יציאה ידי חובת קבלת הכרעות פורמליות.
הכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (ופרקליט המדינה) ועל שר המשפטים, לפי העניין, וכאשר הלשכה כפופה לביקורת מבקר המדינה.
הכרה בצורך לשלב את ציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות הציבורי בלשכה המקצועית העצמאית, לחיזוק הציביון הכללי הציבורי של הלשכה.
תפקידי הלשכה
-
לרשום, לפקח ולבחון מתמחים במקצוע עריכת דין;
-
להסמיך עורכי דין חדשים;
-
לקיים את השיפוט המשמעתי לעורכי הדין והמתמחים;
-
לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה על פי חוק;
לרשום, לפקח ולבחון מתמחים במקצוע עריכת דין;
-
להסמיך עורכי דין חדשים;
-
לקיים את השיפוט המשמעתי לעורכי הדין והמתמחים;
-
לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה על פי חוק;