המחוקק הטיל על הלשכה את החובה להפעיל ולנהל את הדין המשמעתי של עורכי הדין שמטרתו שמירה על רמת המקצוע ועל האמון שרוחש הציבור למקצוע.
על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יישפט עורך הדין העבריין בבית דין משמעתי מחוזי של המחוז שבתחומו נמצא מקום עבודתו. אם הורשע הוא צפוי לעונשים שהחמור בהם הוא הוצאה מן הלשכה. על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם, הקובל, הוועד המרכזי או היועץ המשפטי לממשלה, לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי. על פסק דין של בית הדין הארצי רשאים אותם גורמים לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
השיפוט המשמעתי של הלשכה חל גם על מתמחים.
בית הדין המשמעתי הארצי, הינו ערכאת ערעור, שאליה רשאים הנקבל והקובל לערער על פסק-דין של בית דין משמעתי מחוזי וכן רשאים לערער ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה.
בית הדין הארצי כולל 102 דיינים, אשר נבחרו ע"י ועדת המינויים לתקופה של 4 שנים והפעילות בבית הדין נעשית בהתנדבות.
נשיאות ביה"ד כוללת כיום את:
עו"ד חיים קנת- יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל (2018-2022)
וארבעה סגנים:
עו"ד עזריאל רוטמן
עו"ד מיה קורדובה
עו"ד גידי פרישטיק
עו"ד אפרת רוזנבלט
מזכירות בית הדין כוללת את:
גב' רחל קאולי - מנהלת בית הדין המשמעתי הארצי
גב' איריס מלכיאן – מזכירת בית הדין המשמעתי הארצי
גב' לימור יחזקאל- ממונה על יישום פסקי דין והנפקת אישורי חברות
נשיאות בית הדין אחראית על קביעת מותבים וניתוב התיקים וכן על כל ענייני ארגון ימי עיון, הדרכות השתלמויות והנחיות לדייני בית הדין.
יו"ר ביה"ד הארצי, משמש עפ"י החוק גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית של לשכת עורכי הדין, ובין היתר אחראי על מתן החלטות בבקשות לעיכוב הליכים, העברות ממחוז למחוז ודן בתלונות שהוגשו כנגד חברי ביה"ד במערכת הדין המשמעתי.
מזכירות ביה"ד, בראשותה של הגב' רחל קאולי, כאשר לצידה הגב' איריס מלכיאן והגב' לימור יחזקאל מטפלות בקביעת מועדים לדיונים, משלוח פרוטוקולים, סיכומים, החלטות ופסקי דין לצדדים ואילו והגב' לימור יחזקאל מטפלת ביישום פסקי הדין, והוצאת הודעות בדבר העונש לגופים שונים, בהתאם לאמור בכללי לשכת עוה"ד.
בנוסף לכך מטפלת המזכירות בהנפקת אישורי חברות, העדר הרשעות (good standing) לחברי הלשכה.
כל פסקי הדין מועברים לפרסום בפדאור אתיקה.