המוסד הארצי לגישור צבר מוניטין גדול בקרב עורכי הדין, גורמים ממשלתיים (בעיקר הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים) ואף בקרב חברות ואזרחים רבים שהשתתפו בהליכי גישור וקיבלו שירות מקצועי ואדיב.
פעילותו הענפה ורבת השנים של המוסד לגישור כוללת מחד עריכת גישורים (בשכר ופרו-בונו) ומאידך, קידום מקצוע הגישור ודרכים חלופיות נוספות ליישוב סכסוכים.
עריכת גישורים
למוסד הארצי לגישור מאגר מגשרים ובו רשומים יותר מ- 1500 עורכי-דין מגשרים, המסווגים לפי תחומי מומחיותם וניסיונם. כל עורך-דין שהוסמך על-פי הדין לשמש כמגשר רשאי להציע עצמו למוסד הגישור כמגשר. מתוך המאגר הנ"ל ממנה המוסד לגישור מגשרים בתיקים המופנים אליו מבתי-המשפט השונים, על פי נוהל שאושר בוועד המרכזי, ובהתאם לקריטריונים מקצועיים, ניסיון ותחומי עיסוק של המגשרים.
בהתאם לנוהל הוועד המרכזי שמותיהם של 3-5 מגשרים מתוך המאגר נמסרים על-ידי מנהלת המוסד לוועדה של 3 חברי המוסד וזו בוחרת את המגשר בכל תיק. שכר טרחת המגשר נקבע על-ידי בית המשפט או בהעדר החלטה כאמור, על-ידי המגשר עצמו בהסכם בינו לבין המגושרים.
בשנת המשפט האחרונה הועברו למוסד לגישור 984 סכסוכים - מבתי המשפט (מהמרכז, מהדרום ומבאר שבע), מצדדים או ב"כ טרם הגשת תביעה ומ"אמון הציבור":
-
ב- 431 סכסוכים נערכו הליכי גישור, לפי הפירוט הר"מ:
-
ב- 298 סכסוכים נחתם הסדר גישור (69%);
-
ב- 126 סכסוכים הגישור לא הסתיים בהסדר (29%);
-
ב- 7 סכסוכים הליך הגישור טרם הסתיים (2%).
-
ב- 99 סכסוכים טרם ניתנה הסכמת הצדדים להליך.
-
ב- 408 סכסוכים אחד הצדדים סרב להליך הגישור.
-
ב- 46 סכסוכים לא התקיים גישור מסיבות שונות (הצדדים הגיעו להסכם פשרה; חוסר התאמה לגישור; מונה מגשר אחר; התיק לא מתאים לגישור או לא ניתן לאתר את אחד הצדדים וכו').
עריכת גישורים בהתנדבות
המוסד הארצי לגישור המשיך להפעיל גם השנה את פרויקט הגישור, במסגרתו עורכי דין בוגרי הכשרה מעשית בגישור, עורכים ללא תמורה גישורים בסכסוכים שסכום המחלוקת אינו עולה על 75,000 ש"ח.
הסכסוכים מופנים מבתי המשפט, ומצדדים ועורכי דין טרם הגשת תביעה.
ההיענות לפרויקט זה וההצלחה בהבאת הצדדים להסדר גישור - רבה מאוד.
פעולות נוספות של המוסד לגישור - קידום מקצוע הגישור ודרכים חלופיות נוספות ליישוב סכסוכים
כללי
-
התייחסות ליוזמות חקיקה רבות ושיתופי פעולה עם גורמים בהנהלת בתי המשפט וארגונים במשק לקידום נושא הגישור ודרכים נוספות ליישוב סכסוכים. בחודש מרץ השנה פורסמה טיוטת תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים), התשנ"ד – 2014 (ראה התייחסות בהמשך).
-
העברת הכשרות של מודלים ליישוב סכסוכים מחו"ל המשיקים לתחום הגישור, כגון: מינוי מעריך מומחה (ENE), גישור טרנספורמטיבי וגירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce).
-
עריכת ימי עיון בגישור ובתחומים המשיקים לגישור (מרצים מהארץ ומחו"ל).
-
המרכז לגישור בקונפליקטים בין עורכי דין - המוסד הארצי לגישור מפעיל "קו חם" לטיפול מיידי בקונפליקטים בין עורכי דין. ההחלטה על הקמת המרכז לטיפול בקונפליקטים בין עורכי דין התקבלה על רקע הגידול המתמיד במספר הקונפליקטים והסכסוכים המתגלעים בין חברי הלשכה. במסגרת הפרויקט הנ"ל הליך הגישור מתבצע בהתנדבות על-ידי עורכי דין מגשרים, בעלי ותק של למעלה מ- 10 שנים.
קורס בסיסי בגישור
קורס הגישור הינו קורס ראשוני, המעניק מיומנויות וכלים בסיסיים לניהול משא ומתן וגישור. הקורס נועד לחשוף משפטנים ועורכי הדין לתפיסת עולם שונה באשר לניהול וליישוב סכסוכים באמצעות הליך הגישור, שהינו ציר מרכזי בקשת ה- ADR (Appropriate Dispute Resolution). החשיפה לקשת ה- ADR נועדה לסייע להם להמליץ "בזמן אמת" על ההליך הראוי ליישוב הסכסוך הספציפי.
בנוסף, הקורס נועד להקנות למשתתפיו מיומנויות וכלים בסיסיים, אשר יסייעו להם בעבודתם כעורכי דין מייצגים וכמגשרים.
הקורס מתפרש על פני עשרה מפגשים, היקפו 60 שעות לימוד אקדמאיות, והינו מוכר הן על ידי הוועדה המייעצת לעניין גישור בבתי המשפט והן כ- 50 שעות לצורך גמול השתלמות.
במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לעקרונות המשא ומתן בכלל והמשא ומתן המשלב בפרט, ורוכשים מיומנויות בניהול משא ומתן, העומד בבסיס הליך הגישור. עיקר הקורס מתמקד במודל הגישור על שלביו השונים ובכלל זה הכרה ותרגול כלי המגשר, אשר ילמדו במהלך הקורס.
הקורס מועבר באמצעות הרצאות פרונטאליות, דיון קבוצתי במליאה, צפייה בקלטות וניתוח אירועים. בנוסף, משולבים בקורס תרגול ומשחקי תפקידים בקבוצות קטנות, באמצעותם מתנסים המשתתפים בחוויית הגישור ובפיתוח מיומנויות הגישור.
בשנת המשפט האחרונה העביר המוסד לגישור 15 קורסי גישור בסיסיים (12 בתל אביב, 1 בבאר שבע, 1 באשדוד ו-1 בנצרת).
קורס השלמה בגישור משפחתי
מוסד הארצי לגישור מעביר קורסי הכשרה בתחום הגישור המשפחתי, ומיועד לבוגרי הכשרה בסיסית בגישור.
הקורס עוסק בין היתר בנושאים הבאים: הערכת המוכנות להליך הגישור ולגירושין, היבטים משפטיים ורגשיים בגישור זוגי לגירושין, הילדים בצל משבר ההורים וייחודיות הליך הגישור הזוגי לגירושין.
בשנת המשפט האחרונה העביר המוסד לגישור 5 קורסי השלמה בגישור משפחה.
תכנית להתנסות מודרכת בגישור ("פרקטיקום")
לעורכי-דין שהוכשרו כמגשרים עורך המוסד לגישור תוכנית להתנסות מודרכת בגישור ("פרקטיקום") בתיקים התלויים ועומדים בבית המשפט. תוכנית הפרקטיקום, המאושרת על-ידי הנהלת בתי המשפט, מאפשרת לבוגרי הקורס הבסיסי לרכוש ניסיון מעשי בגישור בתיקים בבית המשפט בהנחייתם של מדריכים מנוסים. היקף התכנית הינו כ- 115 שעות לימוד, והיא כוללת 17 מפגשים בני כ- 5-6 שעות כ"א.
בשנת המשפט האחרונה הועברו 9 תכניות פרקטיקום (8 בתל אביב ו- 1 בבאר שבע).
טיוטת תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים), התשנ"ד - 2014
בחודש מרץ השנה פורסמה טיוטת תקנות בתי משפט (רשימת מגשרים) (להלן: "התקנות") במטרה להסדיר את מקצוע הגישור והכשרתו של המגשר. המוסד הארצי לגישור בירך את משרד המשפטים על היוזמה החשובה והגיש התייחסותו לתקנות.
על פי התקנות תוקם ועדה שתהיה מוסמכת לאשר מגשרים שיכללו ברשימה למשך חמש שנים, בכפוף לתשלום אגרה, אם עמדו בקריטריונים הבאים:
-
בעל תואר אקדמי עם לפחות חמש שנות ניסיון בתחום עיסוקו.בהקשר זה ביקשנו לוודא, כי אין כל כוונה להגביל את תחום ניסיון העיסוק הנדרש ממגשר אלא לאפשר רישומו של מגשר במאגר גם אם יש לו ניסיון מקצועי בתחום אחר מהתואר האקדמי, כמו שהיה נהוג עד כה. לדוגמא: לעורך דין שלא עוסק במקצוע עריכת דין אלא בתפקיד ניהולי או מקצועי אחד, לא תהיה כל מניעה להיכלל במאגר.
-
למד בקורס בסיסי מוכר ועמד בסיומו בבחינה.
-
השתתף בתכנית פרקטיקום מוכרת.
-
ניהל עשרים הליכי גישור בשלוש השנים האחרונות שלפחות 10 מהם הסתיימו בהסכם. בהקשר זה סברנו כי, יש להתאים את מספר השנים לצבירת התיקים לזמן הרישום במאגר, קרי לחמש שנים.
היכללות ברשימת המגשרים במשפחה מותנית בעמידה בקריטריונים הבאים:
-
בעל תואר אקדמי מוסמך בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי או עורך דין שעסק בענייני משפחה לפחות בחמש השנים האחרונות.
-
השתתף בקורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של 40 שעות לפחות לרבות ועמד בבחינה.
-
מתוך 20 גישורים שקיים לפחות עשרה מהם בתחום המשפחה, ולפחות חמישה מהם הסתיימו בהסדר גישור.
התקנות כוללות בין היתר, סייגים מלהיכלל ברשימה המגשרים, ומצבים בהם לשר ניתנת הסמכות לעכב או להתלות רישום ברשימה או למחוק שמו של מגשר מהרשימה.
אחד הסייג הוא אם "הוגש כתב אישום... או קובלנה...". אנו סבורים כי, עצם הגשת כתב אישום או קובלנה לא יכולה לסכל זכותו של מגשר מלהיכלל במאגר המגשרים רק מהטעמים הנ"ל , ולפיכך ביקשנו למחוק סייג זה מהרשימה.
סברנו שכיון שעורכי הדין המנהלים פעילויות רבות ותובעניות ביותר ומופיעים בבתי משפט הם חשופים יותר לתלונות של לקוחות ואחרים הרבה יותר מבעלי מקצועות אחרים שאינם נתונים לפיקוח של כללים משמעתיים. אם בשל מחלוקת משמעתית, שעלולה להתברר במשך חודשים רבים, ייגרע מגשר מרשימת המגשרים, יהיה זה חמור.
לעניין הסעיפים השוללים זכאותו של מגשר להיכלל במאגר המגשרים בשל הרשאה בביצוע עבירה, סברנו כי, יש לשקול את "מבחן הקלון". שיקול הדעת מן הסוג המוצע בתקנות הינו רחב מידי ויגרום לחוסר וודאות, ואילו "מבחן הקלון" מיושם במקרים רבים במוסדות ציבור ונראה כי לא צריך להחמיר עם מקצוע הגישור.
לעניין סמכותו של השר, המוסד הארצי לגישור סבור כי יש לתת את הדעת על קיומו של הליך מנהלי נכון ומסודר, ושיקבע מנגנון של ערעור על החלטת השר.
בתקנות המוצעות קיימת התייחסות גם לשכר הטרחה של המגשר. אנו סבורים, שאין מקום לכלול בתקנות האמורות, המסדירות תנאי כשירות למגשר, רכיב של הגבלת שכר טרחה, במיוחד שמדובר במקצוע חופשי, שנותני השירות במסגרתו פועלים בשוק תחרותי ואין כשל שוק. הגבלת שכר הטרחה עלולה להוות פגיעה בזכות היסוד של חופש העיסוק ותגרום לזילות מקצוע הגישור.