בראש המוסד הארצי לגישור עומדים עו"ד שי סגל, משנה לראש הלשכה ועו"ד משה צ'צ'יק, וחברים בו עורכי-הדין: אהובה יששכר (מ"מ יו"ר המוסד), ראסם אבו ליל (סגן יו"ר המוסד), אירית פרייס (סגנית יו"ר המוסד), אילנה קמינסקי (סגנית יו"ר המוסד), אורית אסנין, אורי בן סימון, חאלד ותד, צבי יפה, שמואל מורן ויסבלום, ראפי מסאלחה, אלבר נחאס, שירין עיראקי, גד פרנקל, דפנה קפליוק ועמירם קראוס. מרכזת המוסד הינה עו"ד ענת מנדלסון.
למוסד הארצי לגישור מאגר מגשרים ובו רשומים יותר מ- 1000 עורכי-דין מגשרים, המסווגים לפי תחומי מומחיותם וניסיונם. כל עורך-דין שהוסמך על-פי הדין לשמש כמגשר רשאי להציע עצמו למוסד הגישור כמגשר. מתוך המאגר הנ"ל ממנה המוסד לגישור מגשרים בתיקים המופנים אליו מבתי-המשפט השונים, על פי נוהל שאושר בועד המרכזי, ובהתאם לקריטריונים מקצועיים, ניסיון ותחומי עיסוק של המגשרים.
בהתאם לנוהל הועד המרכזי שמותיהם של 3-5 מגשרים מתוך המאגר נמסרים על-ידי מרכזת המוסד לועדה של 5 חברי המוסד וזו בוחרת את המגשר בכל תיק. שכר טרחת המגשר נקבע על-ידי בית המשפט או בהעדר החלטה כאמור, על-ידי המגשר עצמו בהסכם בינו לבין המגושרים.
הכשרה בגישור
מוסד הגישור העביר בשנה זו 9 קורסים בסיסיים בגישור (8 בתל-אביב ו-1 בירושלים), והכשיר במסגרתם 191 מגשרים.
בנוסף, הועברו 4 קורסים להכשרת מגשרים בתחום הגישור המשפחתי, והוכשרו במסגרתם 62 מגשרים בתחום המשפחה.
לעורכי-דין שהוכשרו כמגשרים עורך המוסד לגישור, בשיתוף עם משרד המשפטים והמערכת המשפטית, תוכנית להתנסות מודרכת בגישור ("פרקטיקום") בתיקים התלויים ועומדים בבית המשפט. תוכנית הפרקטיקום מאפשרת לבוגרי הקורס הבסיסי לרכוש ניסיון מעשי בגישור בתיקים בבית המשפט בהנחייתם של מדריכים מנוסים. השנה מעביר מוסד הגישור 2 תוכניות פרקטיקום במסגרתן יוכשרו 15 מגשרים.
פרוייקט גישור מיוחד
המוסד הארצי לגישור המשיך להפעיל גם השנה את פרויקט הגישור המיוחד בשיתוף עם בתי משפט השלום במחוז המרכז. במסגרת פרויקט זה עורכי דין מגשרים בעלי ניסיון בגישור עורכים ללא תמורה גישורים בתיקי תביעות קטנות. עורכי דין אלה מקבלים עדיפות בקבלת תיקי גישור אחרים בתמורה. ההיענות לפרויקט זה מצד עורכי הדין, מצד הנהלת בתי המשפט ואף מצד המתדיינים רבה מאוד. בתוכנית זו עד כה ישנה הצלחה רבה של מגשרי המוסד בהבאת הצדדים להסדר גישור.
המרכז לגישור בקונפליקטים בין עורכי דין
המוסד הארצי לגישור המשיך להפעיל גם בשנה זו את "הקו החם" לטיפול מיידי בקונפליקטים בין עורכי דין. ההחלטה על הקמת המרכז לטיפול בקונפליקטים בין עורכי דין התקבלה על רקע הגידול המתמיד במספר הקונפליקטים והסכסוכים המתגלעים בין חברי הלשכה.
במסגרת הפרויקט הנ"ל הליך הגישור מתבצע בהתנדבות על-ידי עורכי דין מגשרים, בעלי ותק של למעלה מ- 10 שנים. חברים רבים הצטרפו למאגר המגשרים בפרויקט. עד כה ישנה הצלחה רבה בהבאת הצדדים לכדי סיום הסכסוך.
סעיף גישור להסכמים משפטיים
המוסד הארצי לגישור בשיתוף עם הועדה המחוזית לגישור ובוררות בתל-אביב ניסחו סעיף גישור להסכמים משפטיים. הסעיף נועד להיכלל בהסכמים משפטיים הנערכים בעיקר על-ידי עורכי-דין, ויישומו יאפשר את מיצוי הליך ההידברות טרם פניה לערכאות. על כל פרקליט לבחון מהם המקרים המתאימים ליישומו של הנוסח ולהתאימו לפי צרכיו.
הסעיף המוצע כולל 3 כללים עיקריים. האחד, התחייבות הצדדים לפנות להליך גישור בפני עורך-דין אשר ימונה על-ידם כבר בשלב ההסכם. הליך הגישור יחל תוך מספר ימים כפי שייקבע בהסכם, ומניין הימים יחל מן המועד בו יפנה מי מהצדדים למגשר על בסיס ההסכמה החוזית.
הכלל השני קובע, כי במידה שלא הסכימו הצדדים על זהות המגשר הוא ימונה על-ידי המוסד הארצי לגישור של לשכת עוה"ד. המוסד לגישור, אשר שם לנגד עיניו את חשיבות המקצועיות שבגישור, ימנה מגשר בעל ניסיון מעשי המתמחה בתחום המחלוקת. לצדדים ניתנת האפשרות טרם תחילת הגישור להחליף את זהות המגשר.
הכלל השלישי קובע, כי אין באמור בסעיף הגישור כדי למנוע ממי מהצדדים פניה להליך משפטי, וזאת במטרה למנוע נזק ממשי ומיידי. כלל זה נועד למנוע, לדוגמא, מצב של ניגוד אינטרסים בו אחד הצדדים נדרש לקבל בדחיפות צו מניעה.
מגילת הפרקליט ליישוב סכסוכים
המוסד הארצי לגישור בשיתוף עם הועדה המחוזית לגישור ובוררות בתל-אביב הוציאו תחת ידם את מגילת הפרקליט ליישוב סכסוכים. המגילה מפרטת דרכים יישומיות לליווי לקוחות בהליכי גישור.
שונה המצב בו יוצא הליך הגישור לדרך כפועל יוצא של סעיף גישור חוזי טרם משפט ובין הליך גישור אשר יוצא לדרך לאחר ניהול מספר דיונים מתוחים בבית המשפט. הכנת הלקוח להליך הגישור עשויה לסייע בהבנת עמדתו, העברתה למגשר ותיאום בין הלקוח לעורך-הדין; פתיחה עניינית של הליך גישור על-ידי הצדדים ופרקליטיהם תניב תוצאות שונות מאשר פתיחה מתלהמת; עדכון הייעוץ המשפטי שניתן ללקוח במהלך הגישור עשוי ללמד על סיכוייו הריאליים בבית-המשפט לאחר הבנת עמדתו של הצד האחר ונימוקיה; עריכת הסדר גישור ברור וישים באמצעות הפרקליטים תסייע רבות בביצועו וכפועל יוצא – לשביעות הצדדים מתהליך זה וייצוגם בו. דברים אלה יפים לא רק להליך הגישור, אלא גם לתהליכי משא-ומתן.
ימי עיון
במהלך השנה החולפת ערך המוסד הארצי לגישור ימי עיון ומפגשי העשרה בנושאים הבאים:
קונפליקטים סביבתיים ודרכי פתרון אלטרנטיביות
תחילה הרצתה עו"ד עידית רייטר, מרכזת תחום דיני איכות הסביבה במשרד פרופ' יובל לוי, בנושא מגבלות ההליך השיפוטי אל מול האלטרנטיבות לפתרון בקונפליקטים סביבתיים. לדבריה, סכסוכים שעניינם איכות הסביבה מאופיינים בריבוי קבוצות אינטרסים, בעירוב תחומים המצריכים מומחיות מקצועית, בהימשכות הליכים, בעלויות גבוהות ובנזקים בלתי הפיכים לסביבה או לבריאות התושבים. מאפיינים ייחודיים אלה הביאו להכרה שגישור הינו הליך מתאים ביותר בסכסוכים בעלי אופי סביבתי. עוד טוענת עו"ד רייטר, כי הצלחת הליך הגישור נבחנת על פי מס' קריטריונים וביניהם, בחינת ההסדר בעיני הציבור, שיתוף האינטרסים של כל הצדדים, התייחסות להסכמים דומים במקרים דומים, יצירת תקדים טוב לצדדים מעורבים ולקבוצות אינטרסים אחרות, בחינת יעילות ההליך ושיפור מערכת היחסים בין הצדדים.
המרצה השני ביום העיון היה אמיתי הר לב מנכ"ל "מקומות" - המרכז לגישור סביבתי בע"מ, אשר הרצה בנושא תהליכי בניית קונצנזוס וגישור סביבתי. בניית קונצנזוס הינו הליך וולונטרי ודרך קבלת ההחלטות היא ברוב מוחץ, אך לאחר שנעשה מאמץ לתת מענה לצרכים של המיעוט. מר הר לב הציג 7 שלבים מרכזיים בבניית קונצנזוס - הערכת הקונפליקט (מפגשים מקדימים), גיבוש קבוצת נציגי בעלי העניין, שלב המידע, בדיקת מערך הצרכים, התפישות והערכים של כל אחד, אופציות לפתרון, גיבוש טיוטת הסכם וליווי המגשר את הצדדים בתהליך יישומו של ההסדר.
המרצה הנוספת ביום העיון היתה עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין, אשר טענה כי על-פי הנסיון של אדם טבע ודין בקונפליקטים סביבתיים רבים עדין לא בשלה השעה ליישוב הסכסוך בדרך של גישור. עו"ד איסר-איציק הציגה את המכשולים ליישוב סכסוכים סביבתיים בהתאם לארבעה תחומים. הראשון, היחסים בין הצדדים לרוב משופעים במשברי אמון ובמשקעים, וכל צד מבוצר בעמדתו. השני, קשיים בדיאלוג הנובעים מחוסר מידע בנושא חומרים מזהמים וראיה שונה של נושא איכות הסביבה. השלישי, השלכות ההליך על תחום איכות הסביבה, כגון: חשש מתקדים גרוע, חשש מויתורים שיתפרשו ככישלון והרצון ליצור הרתעה. הרביעי, דרישת החיסיון בהליך הגישור מנוגדת לאינטרס הציבורי.
צדק מאחה – תפישת עולם ופרקטיקה במסגרת יום העיון הציגה עו"ד ענת פרקש, ראש תחום הצדק המאחה במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים, את עקרונות היסוד של צדק מאחה. על פי תפיסת הצדק המאחה המעשה הפלילי הוא, בראש ובראשונה, מעשה הפוגע באנשים ואין הוא רק בבחינת סטייה מאמת המידה הנורמטיבית של החוק הפלילי. המעשה הפלילי אשר נכפה על נפגע העבירה יוצר סכסוך בינו לבין מבצע העבירה שתוצאותיו הן פגיעות בנפגע העבירה, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו. מטרת הצדק המאחה היא איחוי מיטבי של הפגיעות החומריות והלא-חומריות של המעשה הפלילי, המתאפשר על ידי קבלת אחריות של מבצע העבירה על מעשיו, ומתרחש באמצעות תהליכים רצוניים ומובנים, המהווים חלופה או השלמה להליך הפלילי.
את הפן המעשי של צדק מאחה הציגה עו"ד פרקש יחד עם גב' רותי עדן, סגנית קצינת מבחן מחוזית חיפה והצפון בשירות המבחן למבוגרים ומרכזת תכנית צדק מאחה גישור פוגע עבירה- נפגע עבירה (גפ"ן). לדבריהן, פועלות בישראל תכניות צדק מאחה, המנוהלות גופים קהילתיים וממשלתיים. הממצאים של מחקרי הערכה של תכניות צדק מאחה אשר שולבו במערכת המשפט הפלילי כאפשרות חלופית או משלימה להליך הפלילי הפורמאלי, מלמדים על שביעות רצון גבוהה של המשתתפים מהתהליך ומתוצאותיו, המלווה בשינוי בעמדותיהם, בתחושותיהם ובהתנהגותם של הצדדים אחד כלפי רעהו וכלפי מערכת המשפט הפלילי. כמו כן, נמצאה הפחתה משמעותית בשיעורי הפשיעה החוזרת בקרב מבצעי עבירה שעברו תהליכי צדק מאחה.
How Lawyers use ADR in the U.S.?
בתאריך 12.3.06 אירח המוסד הארצי לגישור בשיתוף משרד המשפטים את עו"ד דיוויד מץ מארה"ב, מומחה בעל שם עולמי בתחום הגישור וראש התוכנית ללימודי יישוב סכסוכים באוניברסיטת בוסטון - מסטוצ'ס. עו"ד מץ הרצה בנושא מקומו והתנהלותו של עורך הדין בהליך הגישור ואף הציג ממצאים של מחקרים בעניין. לטענתו, בעשר השנים האחרונות רוב עורכי הדין בבוסטון - מסטוצ'ס סבורים שהליך הגישור הינו הליך מצליח ויעיל לפתרון סכסוכים, והפנייה לגישור נעשית עוד טרם הגשת התביעה.
על-פי אחד המחקרים שהציג עו"ד מץ, רוב עורכי הדין מתחת לגיל 40 עוברים קורסי מו"מ וגישור, וכתוצאה מכך עורכים משאים ומתנים בצורה מקצועית יותר ויודעים להבחין מתי הסכסוך מתאים לגישור. סוג הסכסוך, טוען מץ, אינו מהווה גורם בהחלטה האם הסכסוך מתאים לגישור או לא, אלא נבדקת הדינמיקה בין עורך הדין ללקוחו ובין עורכי הדין בינם לבין עצמם.
עוד טוען עו"ד מץ כי כיום המגמה היא להפנות תיקים למגשר הבקיא מקצועית בתחום הסכסוך, ובמידה שאכן כך לבקש את הערכתו לגבי הסיכויים בבית המשפט.
משא ומתן ואינטליגנציה רגשית בעולם המשפט
תחילה הרצתה שופטת בית משפט השלום בת"א, ד"ר דפנה אבניאלי, בנושא השופט כמיישב סכסוכים בהיכל המשפט. לדבריה, האלמנטים החיוניים להצלחת יישוב סכסוכים באולם בית המשפט הנם נכונות הצדדים "לצאת מן החפירות", רצון כן ואמיתי של הצדדים להידבר, לעיתים מתוך מטרה לשמר יחסים עסקיים, סוג הסכסוך ושלב השגת הפשרה או הסדר הגישור. השופטת אבניאלי מנתה את יתרונות הגישור השיפוטי. לדבריה, לגישור השיפוטי יש את כל היתרונות של הגישור הפנימי - הליך קצר יותר, פחות פורמאלי ופרוצדוראלי והרבה פחות יקר, השופט בקיא בפרטי התביעה והסכסוך וקיימת הטבה בדמות השבת מלוא האגרה.
המרצה השני היה עו"ד ישראל קנטור, יו"ר נשיאויות ועדות חקיקה של הלשכה, אשר הציע שני סוגים של הליכים אלטרנטיביים: "גישבור" - גישור עם בוררות - מגשר שהפך להיות בורר אם הגישור לא עבד והפוך על פי ס' 5 לתקנות הגישור. "פישבור" - הליך של בוררות לשמיעת ראיות על ידי כל אחד מהצדדים ומוסכם מראש שהבורר יהיה מוסמך לפשרה - שני הצדדים סומכים עליו שיתן הצעה של פשרה.
רו"ח חגי פאר הרצה בנושא אינטליגנציה רגשית בעולם העסקים. לדבריו, מדובר בתהליך של ההקשבה בארבעה מימדים: המימד הרוחני, הפועל מתך אמונה וערכים, המימד השכלי, הפועל מתוך תכניות מחשבתיות ומסתמך על ניסיון וידע, המימד הרגשי, הפועל מתוך הקשבה למתחולל בתוך האדם פנימה, והמימד הפיזי, הפועל מתוך תחושות. לדבריו, ההגדרה הבסיסית של אינטליגנציה רגשית היא היכולת לזהות מצב רגשי מסוים, להתבונן בו ולקרוא לו בשם ולבחור תגובה רצויה מבלי לפגוע באחר. הסיכוי לעבור בשלבים אלה ולהגיע לפתרון הסכסוך הוא גבוה יותר.
עו"ד רונן סטי, יו"ר הועדה לגישור ובוררות בוועד מחוז ת"א, סיכם ואמר כי יש לראות את תפקידו של הפרקליט כאסטרטג של משא ומתן.
גישור חובה
בתאריך 6.7.06 ערך המוסד הארצי לגישור יום עיון לזכרו של עו"ד דוד רוטלוי בנושא גישור חובה והגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, בעקבות מסקנות ועדת רובינשטיין.
תחילה הרצתה עו"ד רונית זמיר, לשעבר היועצת המשפטית של המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים וחברת הוועדה. לטענתה הוועדה לבחינת גישור חובה הוקמה על רקע תחושת המבוי הסתום אליו הגיעה הגישור בארץ - בפועל שיעורי הסירוב לגישור היו גבוהים, ורק ב-25% מהתיקים שמגיעים לגישור מגיעים להסכמה. מתוך שלושה מודלים מרכזיים נבחר המודל של פגישת אינטק שמשמעה החובה להתייצב לישיבה עם המגשר, להעריך את התאמת הסכסוך, לבחון את מוקדי הסכסוך כדי לקבל החלטה מושכלת. מדובר בקדם גישור המותיר את הליך הגישור כהליך רצוני.
המרצה השנייה היתה השופטת מיכל רובינשטיין אשר הציגה את עיקרי מסקנות הועדה לבחינת גישור חובה והגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, וציינה כי, הועדה סבורה שיש לפעול לקידום שילובו של הגישור בבתי המשפט. לכן, החליטה הועדה, ברשותה של רובינשטיין, להמליץ על תכנית ניסיונית, המחייבת התייצבותם של בעלי הדין בישיבת מידע, הכרות ותיאום (ישיבת מהו"ת). בישיבת המהו"ת יבחנו בעלי הדין ביחד עם המגשר את מידת התאמתו של הגישור ליישוב הסכסוך. לטענתה, הועדה סבורה כי חיוב בעלי הדין להתייצב בישיבת המהו"ת עשויה להגדיל את שיעור הפנייה לגישור ולהביא לתנופה מחודשת של הגישור. יש בתוכנית כדי לאפשר לבעלי הדין להבין ולהכיר את הליך הגישור ולבחון בצורה רצינית אם אכן יש בו כדי לתת מענה הולם לצרכיהם.
בחלקו השלישי של יום העיון נערך פאנל בהנחיותו של השופט שאול שוחט, חבר הוועדה, בנושא ישיבת קדם הגישור. חברי הפאנל היו עו"ד רונן סטי, עו"ד חמוטל גת, עמרי גפן וד"ר פרץ סגל.
דו"ח מסכם - סכסוכים שהופנו לגישור בשנת 2006*
|
סטטוס
מקור התיק |
סירוב |
לא מתאים לגישור
/
מונה מגשר אחר |
לא ניתן לאתר את אחד הצדדים |
הסכם פשרה |
הצדדים טרם החליטו באם להפנות את הסכסוך לגישור |
עדין בהליך גישור |
הסתיימו ללא הצלחה |
הסתיימו בהצלחה |
מס' התיקים שהופנו לגישור |
| שלום תל-אביב |
53 |
2 |
____ |
____ |
4 |
3 |
8 |
4 |
74 |
|
שלום - מחוז מרכז וחדרה |
14 |
1 |
____ |
1 |
2 |
8 |
4 |
9 |
39 |
| פניית צדדים ללא בימ"ש |
1 |
____ |
____ |
____ |
____ |
2 |
1 |
1 |
5 |
|
תביעות קטנות מחוז ת"א והמרכז וגישור בין עו"ד |
67 |
11 |
9 |
5 |
10 |
9 |
28 |
73 |
212 |
| סה"כ מס' התיקים (לפי סטטוס) |
135 |
14 |
9 |
6 |
16 |
22 |
41 |
87 |
330 |
68% מסך הסכסוכים שהשתתפו בגישור הסתיימו בהצלחה (לא כולל התיקים אשר עדין נמצאים בהליך גישור) |
ב- 49.7% מסך הסכסוכים לא התקיים הליך גישור |
* סכסוכים שהופנו למוסד הגישור בין התאריכים 1.7.05 - 31.7.06 (מעודכן לתאריך 15.8.06)