המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי

רקע ופעילויות המוסד לגישור

עו"ד ענת מנדלסון - מרכזת המוסד לגישור
תאריך כתבה
המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי הוקם בסוף שנת 1999 ופועל להטמעתו של הגישור, להכשרת עורכי דין כמגשרים ולקידום מקצועיותם של עורכי הדין המגשרים, וליזום פרוייקטים חדשים.
 
העמותה להנצחת זכרו של דוד רוטלוי ז"ל תרמה למוסד תרומה כספית של כמליון ש"ח (25,000 $ לשנה למשך 10 שנים). בהתאם להחלטת הועד המרכזי נקרא שם המוסד ע"ש דוד רוטלוי. כספי התרומה מיועדים למטרות קידומו של הליך הגישור, הגברת השימוש בו, השבחת מיומנויות הגישור בקרב עורכי הדין הנוטלים בו חלק ועריכת גישורים פרו-בונו לנזקקים. בטקס חגיגי שנערך בחודש יולי 2001, בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק ושר המשפטים, מר מאיר שטרית, נקרא המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי.
 
בראש המוסד הארצי לגישור עומדים עו"ד שי סגל, מ"מ ראש הלשכה ועו"ד יהודה טוניק, סגן ראש הלשכה, וחברים בו עורכי-הדין: משה צ'צ'יק (מ"מ יו"ר המוסד), אילנה קמינסקי (סגנית יו"ר המוסד), שמעון חזן, שושנה גלס, נתי יריב, אירית אורון, אסף ברנזון, רון דרור, יחיאל כץ, בן ציון לנגנטל, שי פורת, אירית פרייס ומשה פרנקפורטר. מרכזת המוסד הינה עו"ד ענת מנדלסון.
 
למוסד הארצי לגישור מאגר מגשרים ובו רשומים כ- 800 עורכי-דין מגשרים, המסווגים לפי תחומי מומחיותם וניסיונם. כל עורך-דין שהוסמך על-פי הדין לשמש כמגשר רשאי להציע עצמו למוסד הגישור כמגשר. מתוך המאגר הנ"ל ממנה המוסד לגישור מגשרים בתיקים המופנים אליו מבתי-המשפט השונים ומבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, על פי נוהל שאושר בועד המרכזי, ובהתאם לקריטריונים מקצועיים ותחומי עיסוק של המגשרים.
 
בהתאם לנוהל הועד המרכזי שמותיהם של 3-5 מגשרים מתוך המאגר נמסרים על-ידי מרכזת המוסד לועדה של 5 חברי המוסד וזו בוחרת את המגשר בכל תיק. שכר טרחת המגשר נקבע על-ידי בית המשפט או בהעדר החלטה כאמור, על-ידי המגשר עצמו בהסכם בינו לבין המגושרים.
 
הכשרה בגישור
 
מוסד הגישור בנה מערך קורס בסיסי להכשרת עורכי-דין כמגשרים, בהתאם לתוכנית המתאימה, אשר קיבל את אישורה של "ועדת גדות". המוסד החל בהכשרת מגשרים בהסתמך על התוכנית האמורה והכשיר עד לחודש אוגוסט 2003 כ- 400 עורכי דין כמגשרים.
 
בנוסף, בנה מוסד הגישור מערך קורס להכשרת מגשרים בתחום הגישור המשפחתי, אשר קיבל את אישורה של "ועדת גדות", והכשיר וכ- 100 מגשרים בתחום המשפחה.
 
לעורכי-דין שהוכשרו כמגשרים עורך המוסד לגישור, בשיתוף עם משרד המשפטים והמערכת המשפטית, תוכנית להתנסות מודרכת בגישור בתיקים התלויים ועומדים בבית המשפט. התוכנית האמורה מאפשרת לבוגרי הקורס הבסיסי לרכוש ניסיון מעשי בגישור בתיקים בבית המשפט בהנחייתם של מדריכים מנוסים. עד לחודש אוגוסט 2003 ערך מוסד הגישור 5 תוכנית פרקטיקום, ובמסגרתן היתה הצלחה רבה בהבאת הצדדים להסדרי גישור.
 
פרוייקט גישור מיוחד
 
המוסד הארצי לגישור המשיך השנה להפעיל את פרוייקט הגישור המיוחד בשיתוף עם בתי משפט השלום במחוז המרכז. במסגרת פרוייקט זה עורכי דין מגשרים בעלי ניסיון בגישור עורכים ללא תמורה גישורים בתיקי תביעות קטנות. עורכי דין אלה מקבלים עדיפות בקבלת תיקי גישור אחרים בתמורה. ההענות לפרוייקט זה מצד עורכי הדין, מצד הנהלת בתי המשפט ואף מצד המתדיינים רבה מאוד. בתוכנית זו עד כה ישנה הצלחה של כ- 75% של מגשרי המוסד בהבאת הצדדים להסדר גישור.
 
 
המוסד הארצי לגישור בשיתוף, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים, עמותת מגשרי ישראל והנהלת בתי המשפט יזמו פרוייקט במסגרתו נחתמה אמנת הגישור במגזר העסקי. טקס החתימה על האמנה נערך בבית הנשיא ב- 14.1.03, בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק ושר המשפטים דאז מאיר שטרית.
 
הגופים המצטרפים לאמנה מביעים בעצם הצטרפותם את הכרתם בעדיפות שיש ליישוב מחלוקות או סכסוכים באמצעות הליך גישור. מתוך כך הם מתחייבים לפעול במטרה לקדם ולהרחיב את השימוש בגישור על ידם ועל ידי החברים בארגונם. הגופים העסקיים ישלבו את הליך הגישור במסלול עבודתם העסקי, לרבות התנהלותם הפנימית, ומתוך כך תינתן אפשרות לבאים איתם בקשרים עסקיים, ובכלל זה כלל הצרכנים, לפנות לגישור כדי ליישב מחלוקות או סכסוכים מבלי להיזקק לפניה לבתי המשפט.
 
לנוסח האמנה, נוספה 'מגילת זכויות' למשתתפים בגישור על פי האמנה - אשר באה להבטיח את מקצועיות והוגנות שירותי הגישור.
 
בין הגופים העסקיים שחתמו על האמנה נמנים: התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר, לשכת עורכי הדין בישראל, איגוד חברות הביטוח, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל (לה"ב), התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, איגוד התעשיה הקיבוצית, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע, לשכת סוכני הביטוח בישראל, הרשות לעסקים קטנים, איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל, המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), עמותת מגשרי ישראל, המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי, המוסד הישראלי לבוררות עסקית ולגישור, המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית, "גשרים" - המרכז לגישור ולבוררות ליד איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל ופורום מנהלות בתעשיה.
 
המוסד הארצי לגישור ממשיך לפעול להטמעת הגישור בתחום העסקי וחבר בועדת מעקב ליישום האמנה שהוקמה ביוזמת משרד המשפטים.
 
המרכז לגישור בקונפליקטים בין עורכי דין
 
המוסד הארצי לגישור פתח בחודש דצמבר 2002 "קו חם" לטיפול מיידי בקונפליקטים בין עורכי דין. ההחלטה על הקמת המרכז לטיפול בקונפליקטים בין עורכי דין התקבלה על רקע הגידול המתמיד במספר הקונפליקטים והסכסוכים המתגלעים בין חברי הלשכה. בראש המרכז עומד עו"ד משה מ. כהן, שיזם את הפרוייקט.
 
הליך הגישור בין חברי הלשכה מתבצע על-ידי עורכי דין מגשרים, בעלי ותק של למעלה מ- 10 שנים, שהסכימו לשמש בהתנדבות כמגשרים במסגרת פרוייקט חשוב זה. חברים רבים הביעו את הסכמתם להצטרף למאגר המגשרים בפרוייקט.
 
מאז הקמת הקו החם הגיעו שורה של פניות מצד חברים שביקשו להיעזר בשירותי המוסד, לטיפול בקונפליקטים בינם לבין עמיתיהם למקצוע. עד כה ישנה הצלחה של כ- 85% בהבאת הצדדים לכדי סיום הסכסוך.
 
הליך הערכה מקדמית (Early Neutral Evaluation - ENE)
 
המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי בשיתוף המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים בשיתוף שגרירות ארה"ב בישראל החלו בשנה זו ביישומה של תוכנית ניסיונית במסגרתה ימונו על-ידי בתי המשפט עורכי דין מומחים במסגרת הליך הערכה מקדמית (ENE).
 
הליך ההערכה המקדמית הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה שבו מעריך נייטרלי, מומחה בנושא הסכסוך, בעל ותק של לפחות 10 שנים בתחום מומחיותו, מכנס את בעלי הדין ואת עורכי דינם יחדיו, שומע את סיכום טענותיהם, מעריך את הנקודות החזקות והחלשות בעמדתו של כל צד ומגבש חוות דעת לגבי הסיכונים והסיכויים הטמונים בהתדיינות בבית המשפט, לרבות הערכה של התוצאות האפשריות של ההליך המשפטי. על בסיס חוות דעתו מנסה המעריך להוביל את הצדדים להסכמה. אם התבקש לכך על ידי הצדדים, יכול המעריך גם לסייע בתכנון ניהולו של התיק בבית המשפט או לסייע בניהול משא ומתן לפשרה.
 
ההליך מופעל בהצלחה בארה"ב זה למעלה מעשר שנים, והוא יעיל במיוחד בסכסוכים שבהם נדרשת מומחיות בנושא הסכסוך בתחומי נזיקין, ביטוח, בנקאות, ליקויי בניה, ביטוח לאומי, מיסים וזכויות יוצרים.
 
כדי לקדם את הפעלתו הניסיונית של ההליך גם בישראל, במהלך חודש מאי 2003 הוזמנו לארץ שני מומחים מצפון קליפורניה, ארה"ב: עו"ד קלוד שטרן, עורך דין ומעריך בעל מוניטין, וגב' מימי ארפין, הממונה על תכנית ה – ADR בבית המשפט במחוז צפון קליפורניה.
 
מומחים אלה העבירו בארץ שתי השתלמויות במסגרתן הוכשרו כ- 40 עורכי דין כמעריכים, והשתלמות אחת נוספת לשופטים ומנהלי מנ"ת שיסייעו בהחדרת ההליך לבתי המשפט. כמו כן, נערך יום עיון בנושא לציבור עורכי הדין (ראה הרחבה בהמשך).
 
המוסד הארצי לגישור של הלשכה יפעל לשילובו של כלי זה במערכת בתי המשפט בישראל, ומתעתד לערוך פיילוט שיבחן את יישומו של ההליך בארץ.
 
גישור חובה בבית המשפט לעניני משפחה
 
ביום 3.3.02 מינה שר המשפטים דאז, מאיר שטרית, צוות לבחינת הנושא של גישור חובה ודרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן. הצוות שהוקם בודק את האפשרות לחייב את הצדדים להופיע לישיבה מקדמית בבית המשפט לענייני משפחה במסגרתה יוסבר לצדדים על הליך הגישור, יתרונותיו ומשמעותו, תוך ניסיון לקבל את הסכמת הצדדים להליך הגישור.
 
הצוות פנה לגופים מקצועיים רבים כדי לקבל את חוות דעתם בעניין, ובין היתר, נערכה פנייה למוסד הגישור של הלשכה, אשר קיים דיון בפניה זו וגיבש את עמדתו כדלהלן:
  • מוסד הגישור מקדם בברכה את יוזמת שר המשפטים למינוי הצוות שיפעל למציאת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט לענייני משפחה.
  • מוסד הגישור סבור כי קיום ישיבת גישור מקדמית הנו אלמנט חיובי, ומציע כי לישיבת הגישור המקדמית, שיקבע לה מועד נפרד לפני קדם המשפט, יתייצבו הצדדים ללא שעורכי הדין יהיו חייבים להופיע.
  • הישיבה תתקיים בבית המשפט בפני גורם שימונה על -ידי מערכת בתי המשפט. מוסד הגישור סבור כי זהות הגורם הנה חשובה ביותר ומוצע כי מינוי הגורם יעשה בקפידה יתרה וזאת לאור חשיבות הצגת הנושא בפני הצדדים המתדיינים.
  • בישיבה המקדמית יוסבר לצדדים מהו הליך הגישור, יתרונותיו ועקרונותיו הבסיסיים, והצדדים לא יהיו חייבים בתשלום כלשהו בגין עריכת ישיבה מקדמית זו.
  • בישיבה המקדמית לא יתנהל הליך הגישור לגופו. אם הצדדים הביעו רצונם לפנות להליך הגישור אזי הגישור יתנהל בפני מגשר שימונה על-ידי בית המשפט בהתאם לרצון הצדדים או המלצתו.
  • בתום ישיבת הגישור המקדמית יודיעו הצדדים באם הנם מעונינים לפנות להליך הגישור אם לאו.
  • לא יהיה בקיום ישיבת הגישור המקדמית, או בהפניה לגישור במידה והצדדים הביעו רצונם בכך, כדי לפגוע בתור לקביעת התיק לדיון.
ימי עיון
 
מהלך 2002 ו- 2003 ערך מוסד הגישור סדרת ימי עיון בנושאים הבאים: גישור בתא המשפחתי, צדק מאחה וגישור בפלילים, גישור במערכת בתי הדין לעבודה ועורך הדין והגישור, הקרנת הסרט "שושן צחור - מעשה בגישור", הערכה מקדמית של הסכסוך (ENE) (ראה הרחבה בתת המדור קורסים השתלמויות וימי עיון).