התבטאויות התומכות באלימות, בגזענות, או שיש בהן הסתה פראית נגד רשויות המדינה ועובדי ציבור, אף אם הן נאמרות במסגרת שיח פוליטי ולא במסגרת תפקידו של עורך הדין, הרי שעשויות להיחשב כעבירה אתית ובפרט כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום.
חברות וחברים יקרים,
בתקופה סוערת זו בה אנו נמצאים, מתפתח ומתנהל שיח ציבורי יומיומי נרחב בתחום המשפט והשלטון. הרוחות מתלהמות וגוברים הקולות בין במתקפה כנגד מערכת המשפט, הלשכה וחבריה, ובין מתקפות פוליטיות כנגד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
אנו קוראים לכם במיוחד עתה לנהוג באיפוק ובריסון, לכבד את חבריכם וחברותיכן למקצוע ולשמש מופת ודוגמה למקצוע עריכת הדין ולציבור כולו. זוהי חובה מקצועית, מוסרית ומעל הכל – אתית.
אנו חיים במדינה דמוקרטית ועל כך גם אנו אמונים לשמור. ואולם קיימות בדין מגבלות על חופש הביטוי, דווקא כדי למנוע את הרס הדמוקרטיה.
ועדת האתיקה הארצית הדגישה כבר בעבר כי חופש הביטוי אינו מוחלט. דווקא כאשר השיח הציבורי בוטה ומתלהם לעתים, על עורך הדין לשמור על שפה ראויה, מכבדת ומותרת. כך למשל, התבטאויות התומכות באלימות, בגזענות, או שיש בהן הסתה פראית נגד רשויות המדינה ועובדי ציבור, אף אם הן נאמרות במסגרת שיח פוליטי ולא במסגרת תפקידו של עורך הדין, הרי שעשויות להיחשב כעבירה אתית ובפרט כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום.
בברכה,
מנחם מושקוביץ, עו"ד
יו"ר ועדת האתיקה הארצית